<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ג ח"ג</h1>
<h2>דף נד:</h2>
משפחות מיוחסות שנהגו לכתוב ביניהן כתובה יותר ממה שתקנו חז"ל מנה מאתים הוי כתנאי ב"ד פירוש ואם כתבו דחזו ליכי אין בזה חשש ואם אבדה כתובתה בודקין בקרובותיה כמו שנהגו אותה משפחה לכתוב בכתובתה לנשותיהן וכן מגבין לה בית דין כתובות. נשאל מרבי' אליהו היאך החתן יכול לשעבד עצמו על הכתובה כיון שאין לו עכשיו וגם אינו מחוייב בהן עד שתתאלמן או תתגרש שאם היה חיי' יכול לשעבד אפילו דאין מקנה דבר שלא בא לעולם הואיל וכתב דאנא עתיד למקנ' וגם אם לא היו לו נכסי' יכול לשעבד' במה שיתחיי' לאחר זמן אבל זה אין לו נכסים ולא נתחייב עדיין ואנו רואין שנהגו לשעבד עצמם בכתובה גדולה ואין לו כלום והשי' אם קנו מידו כבר שעבד עצמו אף על פי שאין לו נכסים ולא נתחייב עד שיבא האונס ויש מי שכתב כי מאחר שכתב שעבדתי לה כל נכסי הרי הוד' שיש לו נכסי' אפי' אנו יודעין שאין לו כמו בד' אמו' קרק' וכן כתב רבינו תם כי הודאת בעל דין כמאה עדים והרא"ש תפס עיקר הטעם הא' כתובות. כל הפוחת אפילו בתנאי ולא מיבעיא אם כתב לה התקבלתי ממך מנה שפחתה כתובתה והרי בעילתו בעילת זנות ואז אין לה כתובה וצריך לכתוב לה כתובה אחר' אלא אפילו הפוחת בתנאי בשעת קדושין דתנאו בטל הוי בעילת זנות. וכן אשה שאבדה כתובתה או שנקרעה צריך לכתוב לה ראשונה ואף על גב דאית לה בתנאי בית דין לא סמכא דעתא דילמ' אמר פרעתיך לי' דעתה ואסור לשהותה בלא כתובה כתובות.
<h2>דף סו:</h2>
פסקה להכניס לו מעות הוא כותב כנגדן השליש יותר ואם שמו לו כליה בנדוניא כותב כנגדן פחות חומש שום במנה ושוה מנה אין לו אלא מנה ומה שהחתן פוסק הוא נותן פחות חומש פירוש כשהחתן מיחד לה כלים ושאר חפצים תוספת לכתובתה ובא לשומה לכתבו בכתובתה פוחת חומש לפי ששמין לכבוד החתן יותר מכדי שווין הכניסה זהב הרי הם בשווים בחתיכות גסות של זהב אבל דהבא פריכא או ממלא פוחת חומש הכניסה לו דינר זהב במקום שנוהגין לפרטם הרי הן ככספי' ומוסיף שליש ולא לפרט' הרי הן כשיוויין. בשמי' של אנטוכייא הרי הן ככספים גמלים של ערביי' אשה גובה פורנא מהם פרש"י ריוח של שליש שהרי הן ככספים ורבינו תם פירוש דבגביית כתובה איירי דסומכת עליהן דומיא דארנקי דמחוזאי וכל זה במקום שאין מנהג אבל במקום שיש מנהג הכל כמנהג המדינה בין ממה שהיא מביאה בין ממה שהבעל פוסק. כתובות.
<h2>דף קא:</h2>
נושא אשה וכתב לה שיזון בנה או בתה ה' שנים (ואם צריך קנין כתבתיו במתנת בריא בח"ג) חייב לזונה ה' שנים נשאת לאחר ופסקה עמו כמו כן לזונה ה' שנים חייב לזונה כמו כן ה' שנים ואינו יכול לומר הראשון לכשתבוא אצלי אזונה אלא מוליך מזונותיה למקום שהיא שמה אם לא התנה כל זמן שאת עמי. וכן לא יאמרו שניהם הרי אנו זנין אותה כאח' אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות. נשאת הבת הבעל חייב במזונותיה והן נותנין לה דמי מזונות מתו אלו שפסקו הבנו' שיש להן מהם מזונות מנכסים בני חורין והיא מנכסים משועבדים שהיא כבעלת חוב ומיירי בקנו מיניה וכל המתחייב בפרנס' שום אדם חייב לזונו כשאר בני ביתו ואע"פ שהיא כבעלת חוב ואם מתו אינו משלם המזונות ליורשים וחלתה הרי היא נשאת וחייב ליתן מזונותיה כבריאה כתובות. התקינו שיהא כותב לה כל נכסי אחראין וערבאין לכתובתה אפילו ייחד לה פירוש כי אינה מקפדת אם יוציאם מאחר שקבל עליו אחריות וגם כן קשה עליו להוציא' ולהפסיד אותם כלים כתובו'. מתנה לזון כלתו לזמן ידוע מעש' ידיה של בעל לא שלה זה הדי' פשוט בירושלמי [פי"ב ה"א]. אין עושי' כתובה מטלטלין כלומ' אסור לעשו' כן אלא א"כ קבל עליו אחריו' אם יגנבו או יאבדו כן דעת ת"ק ור' יוסי אומר אפי' קבל עליו אחריות אין עושין מפני שאין קצובין לפחת וצריך שיקבל עליו אחריות הפחת כך בכתובות. ודוקא כשעשה כתובה מטלטלין אבל כתב לה כתובה וייחד לה מטלטלין באפותיקי אפילו שלא קבל אחריות חייב.
